המטבח אף הוא חלק מן הפילוסופיה הסינית. סוגי המאכלים, הטעמים, צבעיהם ואופן הכנתם קשורים קשר עמוק אל אורח החיים הסיני. כשם ש הרפואה הסינית, האקופונקטורה (דיקור מחטים), תרגול טאי-צ'י, ומדיטצית צ'י- קונג מקפידים על שמירת ההרמוניה בין 5 האלמנטים עץ- אש- אדמה- מתכת- ומים, כך גם המטבח הסיני מקפיד בשמירה על הרמוניה זו, הבאה לידי ביטוי בצבעים
ובטעמים, לשמירה על איזון הגוף ובריאותו.
מטבח זה מגוון מאוד בשפע מוצריו, סוגי המזונות, הבשר והדגים אך נפקד ממנו מקומו של החלב ומוצריו.
על פי התזונה הסינית, החלב גורם להצטברות ליחה בגוף היכול להתבטא בהרגשת מלאות, השמנה, דלקות, סרטן, בעיות נפשיות וכו'.
בכל ארוחה ימצא אורז על השולחן וחשיבות הדגנים (דוחן, אורז, חיטה, שעורה, שיבולת שועל ועוד), רבה מאוד.
בנוסף, חשיבות רבה נודעת לקטנית הפלא- הסויה את תכונותיה המופלאות של קטניה זו גילו במזרח הרחוק ובסין כבר לפני כ-5000 שנה.
הסויה מכילה את כל אבות המזון וכן ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים המסייעים בהורדת הכולסטרול ה"רע" בהסדרת היציאות ובמניעת סרטן.
החלבון בסויה הוא חלבון מלא בדומה לחלבון מן החי ומכיל כמויות רבות של סידן וברזל.
עוד הסויה מכילה פיטו-אסטרוגנים המדמים את פעולת האסטרוגן (ההורמון הנקבי), בגוף האישה.
האסטרוגן או תחליפו בסויה הפיטו- אסטרוגן, מספק הגנה מפני מחלות רבות וביניהם: אוסטיאופרוזיס (בריחת סידן), בכך
שמקטין הפרשת הסידן מהגוף, סוכרת, מחלות לב ועוד.
ירידה ביצורו של ההורמון גורמת לתסמינים של "גיל המעבר" גלי חום, עצבנות, הזעה מרובה וכו' לסויה אין טעם ובתכונה נעוצה גם מעלתה- טעמה הניטרלי מאפשר שילובה בכל תבשיל ומקבלת את טעמו.
בכדי לשמור על בריאותנו גברים כנשים- יש לצרוך בין 10-30 גרם חלבון סויה ביום.
ונחזור למטבח
למרקמים וטעמים שונים בארוחה חשיבות רבה כשהנפוץ ביותר הוא החמוץ-מתוק המאזן בין הכבד לטחול ומסייע בהגברת המטבוליזם (חילוף חומרים). האוכל הסיני אינו מוגש נא, הסלט מוקפץ ואינו מוגש קר (קור יכול לגרום לליחה ולחות ולפגוע בתפקוד הטחול). נהוג לשלב בין המאכלים וטעמיהם בארוחה. מנה חריפה תלווה במנה מתוקה ואחרת בטעם ניטרלי.
הארוחה הסינית מורכבת ממנות מרכזיות המוגשות זו אחר זו ובניגודי צבעים השומרים על האסטטיקה של הארוחה.
