נזכרתי השבוע בחוויה מעצימה שחוויתי בעת טיול ברחבי סין. היה זה מיד לאחר ההשתלמות שעברתי בבי"ח גואן אן מן, בבייג'ינג בשנת 1997. לאחר שעברתי כברת דרך בטיול, שמתי פעמיי לאזור המיעוט הטיבטי והחלטתי לנסוע ללנגמוסי.
הדרך היתה ארוכה ומפרכת אך לאחר שעות המסע הרבות, הגעתי לצומת ממנה מגיעים לכפר. לאחר כחצי שעה, הגיע טרקטור גדול ומאחוריו מחוברת עגלה ענקית. נהג הטרקטור צעק: לנג- מוסי, לנג- מוסי. עליתי על העגלה יחד עם האנשים הנוספים שהמתינו בצומת. נסענו בטרקטור כשעה, בדרכי אפר ו… הגענו (לשום מקום).
לנגמוסי הוא כפר טיבטי, נידח. בכפר אין כבישים ובטח לא כלי רכב. אנשים רוכבים על חמורים, סוסים ויאקים. במרכז הכפר עובר ערוץ נחל ובו כובסות הנשים את כביסתן. לא היו הרבה חדרי אירוח ומסעדה אחת היתה במקום.
באחד הימים ששהיתי במסעדה ראיתי את בעלת המסעדה יושבת ליד שולחן ומולה ישב אדם נוסף אשר אחז בפרקי ידיה בתנוחה שהזכירה לי בדיקת דפקים על פי הרפואה הסינית.
האישה הזו- בעלת המסעדה המקומית, חלתה בדלקת ריאות קשה ולא הייתה זמינה לטיפול רפואי כלשהו (הכפר מרוחק שעות רבות ממקום ישוב ושירות רפואי) שאלתי באנגלית האם הוא מטפל בה בדיקור סיני אך הוא לא הבין. ניסיתי במחוות ידיים/ פנטומימה לסמן מחטי דיקור. כשלא הבין רצתי לחדרי והבאתי מחטים לדיקור והראתי להם.
הם זיהו מייד את המחטים ושמחו כשהבינו שאני מטפל. אני הייתי בדיוק לאחר 4 שנות לימודי רפואה סינית ולאחר סטאג' בבייג'ינג. לא חשבתי שאקלע לסיטואציה הזו והאמת חששתי מאוד לטפל בה כשאין לי נסיון קליני מעשי אך לא הייתה לי ברירה… והצלחתי.
ישבתי מולה, ערכתי איבחון על פי עקרונות הרפואה הסינית : תשאול, התבוננות, בדיקת הדפקים בפרקי הידיים והסתכלות בלשון. מכיוון שאי אפשר היה ממש לתקשר, התבוננתי בה וראיתי שפניה אדומים מאוד, חומה היה גבוה מאוד למגע, היא השתעלה וכייחה, הזיעה והייתה על סף אפיסת כוחות.
ביקשתי מבעלה שלא תעבוד יותר ושתלך לנוח. התלוותי אליהם לביתם ומאותו רגע טיפלתי בה. הגעתי פעמיים ביום, השתמשתי בידע שצברתי במהלך לימודי והשתמשתי בעיקר בטיפול בדיקור הסיני- בנקודות דיקור המחזקות את מערכת החיסון, נקודות המטפלות בדלקת, הוצאת חום מהריאות וכן שימוש בצמחי מרפא ותבלין אשר היו בנמצא בכפר ויעילות לטיפול בחיזוק הריאות ולטיפול בדלקות ריאות, תזונה תומכת ועיסוי מיוחד. הטיפול ערך מספר ימים ומגמת השיפור הייתה ניכרת לעין.
כ"כ התרגשתי שהציעו לי להשאר ב"חור" הזה ולהיות המטפל שלהם. תושבי הכפר הציעו לתת לי חדרון והבטיחו שישלמו לי בחיות משק ומוצריהם תמורת טיפול. בעלה התעקש שלא אשלם במסעדה שלהם ובנוסף, לקח אותי לטיול מדהים לראש הר בכפרם בכדי שאחזה ב"קבורה טיבטית" (טקס זה הופיע גם בסצינה מהסרט "7 שנים בטיבט"), מחווה זו ריגשה אותי ונגעה לליבי אך לא יכולתי כמובן להענות לבקשתם להשאר במקום שכוח אל זה.
